ארכיון פוסטים מהקטגוריה "שירה"

שוב לכתוב

יום שבת, 19 בספטמבר, 2009

לכתוב. מרגריט דיראס [עטיפת הספר]

לכתוב. מרגריט דיראס (עטיפת הספר)

שוב לכתוב

קשה לשוב לכתוב
הקלות הזאת
להיטמע בתוך עצמך
בלי לומר מילה

[דויד ברק, ספטמבר 2009]

ימי מחצית חיי

יום שני, 22 ביוני, 2009

 

ריצ'רד גיר. ימי מחצית חיי

ריצ'רד גיר. ימי מחצית חיי

ימי מחצית חיי
בקרוב אהיה בן שלושים וחמש
ואולי אלה
ימי מחצית חיי.
אוחזת בי דחיפות,
אך גם הנחישות
To carry it Through

 [דויד ברק, יוני 2009]

עוד בגלגול הזה

יום שבת, 6 ביוני, 2009

שלום חנוך. עוד בגלגול הזה.

שלום חנוך. עוד בגלגול הזה.

עוד בגלגול הזה

לחיים יש מחיר, ובבוא היום כולנו נשלם. איש עוד לא חמק מכך.
לא, אין באפשר לדחות, וגם אי אפשר בתשלומים.
המחיר אחד הוא, וגם אם נדמה לפעמים שהמטבעות שונים,
אין טעם להתמקח על שערי החליפין.

לכן, השאלה האמיתית איננה מהו המחיר, אלא ההסכמה לשלם אותו עד הסוף.
אין דבר עצוב יותר מלבלות חיים שלמים מול חלונות הראווה, אלא -
לראות תמיד את תג המחיר מול העיניים ולא למצמץ,
אפילו לא לרגע.

אם כך, מה נותר? הרדיקליות הנצחית הזאת, חוסר המנוחה,
חיים לא מפורשים, סימני פיסוק לא צפויים, ומאחוריהם -
תנועה אחד גדולה ובלתי פוסקת, התרסה מלאה נגד החיים ובעדם,
הזינוק המתמיד אל עבר שבילי העפר הזוהרים של הנצח
עוד בגלגול הזה

[דויד ברק. יוני 2009]

מחווה לאבות ישורון

יום שישי, 5 ביוני, 2009
אבות ישורון. לא כל הנוצץ זהב הוא, אבל אני מרים את כל מה שנוצץ

כנראה אבות ישורון. לא כל הנוצץ זהב הוא, אבל אני מרים את כל מה שנוצץ

מחווה לאבות ישורון

אינני רוצה שיאמרו יום אחד שחייתי
כמו לא נגולה האבן מעל לבי
האמת היא שאין זה כך, ובכל זאת
אין בי את אותה קלילות רכה
המנעימה חיי רבים

אולי נידונתי לתענוגות השקטים
ליופיים הדומם של אוצרות הקרקעית
הנחים בין הגלים הטרופים של מעמקי הנפש
באין מבדיל עוד בין זהב טבוע לסתם זיק נוצץ

וצמחים סבוכי עלים נאחזים בשפתן המחודדת
של שוניות האלמוגים
המזהירות

[דויד ברק. יוני 2009]

הימים חולפים

יום חמישי, 21 במאי, 2009
יפו. מחווה לוולטר בנג'מין

יפו. מחווה לוולטר בנג'מין

הימים חולפים

רציתי לומר שזה מאחורי,
חרדת המוות.
לא,
אינני רוצה להעיר את השדים,
אך הימים חולפים.

[דויד ברק. מאי 2009]

מקום

יום רביעי, 22 באפריל, 2009
באר שבע, העיר העתיקה, 1949. מקום

באר שבע, העיר העתיקה, 1949. מקום

מקום

בצהרי יום שבת הלכתי, לתומי כך אומרים
בכבישים המשובשים של באר שבע העתיקה
תריסים החנויות מוגפים, והכלבים נובחים -
אך אף שיירה איננה עוברת.

פתאום מאיטה לעברי מכונית, ארבעה גברברים
"סליחה,"  שואל אותי אחד, "איפה יש פה מכון?"
אני, היה נדמה לי שאמר "מקום", אז עניתי,
"אינני יודע, גם אני מחפש"

[דויד ברק. אפריל 2009]

אזמל המנתחים

יום שלישי, 14 באפריל, 2009

מתאבלים על איקרוס, הרברט ג'יימס דרייפר. אף פעם לא חלמתי שאני עף

האבל על איקרוס, דרייפר. אף פעם לא חלמתי שאני עף

אזמל המנתחים

חיי מתנהלים לפי חוקים משל עצמם
האם גם אתם כמותי?

מיתולוגיה פנימית, אותות וסמלים
שמות הרחובות ומספרי הבתים
ניסיונות נואשים להשליט סדר
אל מול אותה מיידיות חדה
אזמל המנתחים הקר
של הבלתי נמנע

חוץ מזה,
אף פעם לא חלמתי שאני עף

[דויד ברק. אפריל 2009]

חרטה

יום שני, 13 באפריל, 2009

קרוואג'יו. תפיסתו של ישו.

קרוואג'יו, תפיסתו של ישו. מימין: יהודה איש קריות

חרטה

שואלים אותי
אתה מתחרט?
לא, אני רוצה לומר
הכול לטובה
שטויות!
לא הייתי עושה זאת
שוב

[דויד ברק. אפריל 2009]

דגי זהב שחור

יום חמישי, 9 באפריל, 2009

דגי זהב שחור. Bathypterois

דגי זהב שחור. Bathypterois

דגי זהב שחור

לכתוב כדי לנקז
שנים של אגירה במדורי הבטן
והמים העכורים מאיימים לפרוץ את הסכר
נושאים איתם את דגי הזהב השחור
של המעמקים

[דויד ברק. אפריל 2009]

ילדות בקניון

יום שלישי, 7 באפריל, 2009

Virgin Suicides. נעורים טריים ופריכים, כמו לחם שזה עתה נאפה

Virgin Suicides. נעורים טריים ופריכים, כמו לחם שזה עתה נאפה

ילדות בקניון

אורות ניאון מרומזרים מציפים את החלל
ילד שחום וקטן קומה, בידיו שתי חרבות כתומות,
מטפס על סוס חשמלי חורקני,
עקוד בשמיכה אדומה מגולגלת, מוכן למסע

איש שמן בחולצה לבנה, מגוהצת,
אוכל בחופזה צ'יפס משקית קרטון אדומה
מימינו כוס משקה ענקית
ילדה רוסיה יפה מוכרת מכשיר למילוי עלי גפן

שלוש ילדות יפות חולפות בטור עורפי
כמו השחפים שחצו אז את קו הראיה
בוקר, צוק, מגדלור -
הבטחה לנעורים אינסופיים, טריים ופריכים,
כמו לחם שזה עתה נאפה

[דויד ברק. ינואר 2003. חשש חמץ?]