ארכיון פוסטים מהקטגוריה "הגיגים"

לאלוהים אין צורה

יום שני, 23 בפברואר, 2009

ציור מהאמזונס. רפרודוקציה: אוראל כהן, באובאו

ציור מהאמזונס. רפרודוקציה: אוראל כהן, באובאו

הערב הוא ערב ראש חודש אדר, אבל היום עדיין לא. זהו היום האחרון שלפני החודש הפרוע הזה, והמהות של כל מה שצריך למות בחודש הקודם ולהיוולד מחדש בחודש החדש נמצאת בזמן הביניים. ואם שבט הוא חודש של ראשית צמיחה, ואדר הוא חודש של שמחה, מה מחבר ביניהם? על מה צריך לוותר בשביל לשמוח ולא רק לצמוח? איפה הנקודה בה השמחה היא היא הצמיחה? מחשבה ראשונה שעולה היא על כך שצמיחה זה עניין רציני. יש בזה משהו. כל מי שטבוע בו החותם הקיומי, ומריח את האיכות ההולכת ומתקצרת של הזמן, חייב לקחת את הדברים ברצינות. אבל משהו עלול להיתקע שם. הרצינות יכולה לקחת אותנו עד נקודה מסויימת, וממנה והלאה משהו צריך להתשחרר. הרצינות יכולה לקחת אותנו רק עד הגבולות של ההגיון, אבל כל כוחות היצירה שנמצאים מעבר אליו דורשים שפה אחרת, פראית יותר, מחושבת פחות, לא סדורה ולא מדוייקת. התהליך היצירתי מחייב את הנכונות לצאת מעבר לגבולות של עצמך, ובשלב הביניים לפחות – להסכים להיות בלי המסיכה של הסדר וההגיון. ייתכן שאחר כך תמצא לדברים צורה ותבנית. אבל בינתיים נדרש אמון. וכמו ביצירה כך בחיים. אדר הוא הזמנה לפרק את הגדרות של הזהויות ולהיות בלי צורה, תוך אמונה שיוולד בסופו של דבר משהו,  אבל יותר מכך – תוך הנאה פשוטה על עצם העדר הצורה. הרי מי שחייב תורה חושב שאלוהים עצמו הוא צורה, וזו עבודה זרה.

לחיי העדר הצורה!