ארכיון פוסטים מהחודש "יוני, 2009"

ימי מחצית חיי

יום שני, 22 ביוני, 2009

 

ריצ'רד גיר. ימי מחצית חיי

ריצ'רד גיר. ימי מחצית חיי

ימי מחצית חיי
בקרוב אהיה בן שלושים וחמש
ואולי אלה
ימי מחצית חיי.
אוחזת בי דחיפות,
אך גם הנחישות
To carry it Through

 [דויד ברק, יוני 2009]

יומן הלבנט

יום ראשון, 21 ביוני, 2009
Giorgos Seferis. A Levant Journal

Giorgos Seferis. A Levant Journal

ההרגל הזה לדכא

יום שני, 8 ביוני, 2009
פרויד. ההרגל הזה לדכא

זיגמונד פרויד. ההרגל הזה לדכא

"ההמון נותן פורקן לתאוותיו, ואילו אנחנו מרסנים את עצמנו, כדי לשמור על היושרה שלנו; אנחנו מחושבים לגבי הבריאות שלנו, לגבי ההנאות שלנו, ושולטים ברגשותינו. אנחנו כמו שומרים על עצמנו בשביל משהו, כשלא ברור בשביל מה. ההרגל הזה לדכא תמיד את האינסטינקטים שלנו מקנה לנו עידון. מדוע אנחנו לא משתכרים? מכיוון שהחרפה ואי-הנוחות שנחוש כשנתפכח חזקים יותר מהנעימות של אובדן השליטה שבשכרות… כל התנהלות חיינו מונעת מכוח ההנחה שאנחנו מוגנים מהעוני המפחיד, מהעניים, מההמון. העניים, לעומת זאת, אינם יכולים לשרוד בלא העור העבה שלהם וההתייחסות קלת הדעת שלהם לאובדן שליטה. מדוע שיבוזו להנאת הרגע, כששום דבר אחר לא מחכה להם?"

[ציטוט ממכתבו של פרויד לרעייתו לעתיד, 1883, אצל ניסים מזרחי. תודות לעופר זהר]

עוד בגלגול הזה

יום שבת, 6 ביוני, 2009

שלום חנוך. עוד בגלגול הזה.

שלום חנוך. עוד בגלגול הזה.

עוד בגלגול הזה

לחיים יש מחיר, ובבוא היום כולנו נשלם. איש עוד לא חמק מכך.
לא, אין באפשר לדחות, וגם אי אפשר בתשלומים.
המחיר אחד הוא, וגם אם נדמה לפעמים שהמטבעות שונים,
אין טעם להתמקח על שערי החליפין.

לכן, השאלה האמיתית איננה מהו המחיר, אלא ההסכמה לשלם אותו עד הסוף.
אין דבר עצוב יותר מלבלות חיים שלמים מול חלונות הראווה, אלא -
לראות תמיד את תג המחיר מול העיניים ולא למצמץ,
אפילו לא לרגע.

אם כך, מה נותר? הרדיקליות הנצחית הזאת, חוסר המנוחה,
חיים לא מפורשים, סימני פיסוק לא צפויים, ומאחוריהם -
תנועה אחד גדולה ובלתי פוסקת, התרסה מלאה נגד החיים ובעדם,
הזינוק המתמיד אל עבר שבילי העפר הזוהרים של הנצח
עוד בגלגול הזה

[דויד ברק. יוני 2009]

דיוניסוס נגד הצלוב

יום שישי, 5 ביוני, 2009
דיוניסוס רוכב על הנמר. פלה, יוון

דיוניסוס רוכב על הנמר. פלה, יוון

מחווה לאבות ישורון

יום שישי, 5 ביוני, 2009
אבות ישורון. לא כל הנוצץ זהב הוא, אבל אני מרים את כל מה שנוצץ

כנראה אבות ישורון. לא כל הנוצץ זהב הוא, אבל אני מרים את כל מה שנוצץ

מחווה לאבות ישורון

אינני רוצה שיאמרו יום אחד שחייתי
כמו לא נגולה האבן מעל לבי
האמת היא שאין זה כך, ובכל זאת
אין בי את אותה קלילות רכה
המנעימה חיי רבים

אולי נידונתי לתענוגות השקטים
ליופיים הדומם של אוצרות הקרקעית
הנחים בין הגלים הטרופים של מעמקי הנפש
באין מבדיל עוד בין זהב טבוע לסתם זיק נוצץ

וצמחים סבוכי עלים נאחזים בשפתן המחודדת
של שוניות האלמוגים
המזהירות

[דויד ברק. יוני 2009]