פרחי טחב

פרחי טחב

פרחי טחב. הנכונות הזאת להיפתח

פרחי טחב

אינך מבינה? אינני רוצה באהבתך
האור הפשוט שלך מביך אותי
הנכונות הזאת להיפתח
טפשונת

אינני רוצה באהבתך. מאסתי באורך
לבי סגור אליך לרווחה כענן אב קודר
אהבתך מסנוורת את עיני וחורכת את עורי
תהה אפלתי מקלט להולכים בדרכי

אך מתחת לצלי חוסים פרחי הטחב
מפני אורה של שמש פז
ישובים על אבני שפה שבורות
בסמטאות הפתלתלות של הלב
ממתיקים זה לזה לחשי יופיה
של אהבת קודרת

ובאורה של זו
יפקע מיתר לפתע
ואווחה תפלח כיונה צחורה חשכת לבם
תנסוק מעלה, אל שפעת כוכבים כבויים
מאירה בהם אור הולך ונגוז
קסם יופיו של הנצחי
והמתכלה לעד

[דויד ברק, פברואר 2008]

כתיבת תגובה