בגנות הרציונליות

בגנות הרציונאליות. גשר לשום מקום?

בגנות הרציונאליות. גשר לשום מקום? (תמונה: ג'. פרידל)

שורשי מרבית התפיסות המודרניות על הנפש ועל החיים בכלל נעוצים בשתי מהפכות, שהטביעו חותם עז על הנפש המערבית: המהפכה הרציונאלית והמהפכה התעשייתית. הפילוסופיה היוונית הרציונאליסטית דחקה את רגליהן של התפיסות המיתיות הפרה-סוקראטיות, שהותירו מקום לקיומה של הבנת אמת שחורגת ממה שהוא לוגי ובר הוכחה. המהפכה הלכה והעמיקה בזכות מערכת התמסורת של הדת הממוסדת, שהפכה יותר ויותר רציונאלית. כך התפתחה בנצרות מערכת שלמה של הנמקות לוגיות למה שבוודאי איננו בר הנמקה, והיהדות שאחרי הרמב"ם לבשה צורה של מערכת עיקרים להוכחת קיומו של האל, ומאוחר יותר – הסדרה חוקתית של תהליכי האמונה. בהמשך, בעקבות עליית הנאורות באירופה וירידת קרנם של שרידי האמונה שעוד נותרו בחוויה הדתית הקולקטיבית ושל היחיד, הגיעה המהפכה התעשייתית והוסיפה חטא על פשע, בכך שתרמה לעולם את התפיסה המכניסטית-פונקציונלית של תורת המערכות. אינני מסתייג מהתרומה של שתי מהפכות אלה לשורה של התפתחויות בעלות ערך חיובי בתרבות ובקיום האנושי, ואינני מציע שמהנדסי הגשרים יחזרו להסתמך על האינטואיציה. בכל זאת, נראה לי שהמחיר שנאלצה האנושות לשלם על כך שהרציונאליות והפונקציונאליות נהיו הבסיס להבנת הנפש, בפרט בעקבות חדירת השיח הפרוידיאני, שהוא ביסודו מכאניסטי, ללב הקונצנזוס, הוא רב עד מאוד.

כתיבת תגובה