מהמזרח האור, מהמערב הפרי

אגם וולדן. צולם בין השנים 1900-1910,

אגם וולדן. צולם בין השנים 1900-1910

מהמזרח האור, מהמערב הפרי*

קשה היום להביע עמדה מזרחית מובהקת, כי המזרחיות כלואה בתוך סבך המילים של השיח המערבי, ואיננה מצליחה לבקוע דרכו. תיאור מערבי של המזרחיות יהיה תמיד חסר, כפי שהפרי איננו יכול לתאר את האור. לכן, המזרחיות היא במיטבה כאשר היא מצליחה להשתחרר מאחיזת הצבת של השיח המערבי, ולגייס לעצמה איזו פשטות ישירה. לשם כך יש לשבור את הכלים, כי הכלים של השיח הפוסטמודרני הם כה משוכללים עד כי הוא יודע לגייס ולנכס לעצמו כל דיבור או שיח כאילו הם מתקיימים בתוך המרחב שלו. כך הופכת כל אמירה של מהות לעוד עמדה בשיח, כל אמת פנימית לדעה, כל אותנטיות למסכה. התוצאה היא עולם הלכוד כל כולו בסבך המראות של עצמו, ללא מוצא. באופן פרדוקסאלי מקובל לייחס למזרחיות את הנטייה ללכת סחור-סחור, ולמערביות את הדיוק והישירות, אך בעולם של המהות והמשמעות דווקא ההפך הוא הנכון. בעולם זה של הרוח והנפש, על האמירה המזרחית להיות אבחת החרב החדה של אלכסנדר, המבתקת את הקשר הגורדי של הפוסטמודרניזם ואת סבך קורי הריקנות שהוא טווה סביב העולם, ומוליכו אל האבדון.

[דויד ברק. מאי 2009]

*Ex oriente lux, ex occidente frux. מובא על ידי הנרי דוויד תורו, "טיול"

כתיבת תגובה