ארכיון פוסטים עם התג "אלברטו קאירו"

ונהר ללכת בבוא סופנו

יום שני, 23 במרץ, 2009

יאן ברויגל, גן העדן. ונהר ללכת בבוא סופנו

יאן ברויגל, גן העדן. ונהר ללכת בבוא סופנו

שומר העדרים / אלברטו קאירו

להגות באל משמעו לא לציית לאל.
כי האל אינו רוצה שנכירנו,
על-כן גם לא התגלה אלינו…

הבה נהיה פשוטים ושלווים,
כמו פלגים וכמו עצים
והאל יאהבנו משום כך, יעשה אותנו
יפים כמו העצים והפלגים,
יעניקו לנו את ירק האביב שלו,
ונהר ללכת בבוא סופנו…

[תרגום: פרנסיסקו דה-קושטה רייס ויורם ברונובסקי]

בשרוול אפודתם המפוספסת

יום ראשון, 15 במרץ, 2009
יד על העיניים. אורלי יגר

יד על העיניים. אורלי יגר, 1981

שומר העדרים/ אלברטו קאירו

אני מברך את כל קוראי לעתיד
מסיר לכבודם את כובעי רחב-התִּתֹּרֶת
כשהם רואים אותי ניצב בשער
בעוד הכרכרה מתקדמת בקושי לפסגת הגבעה.
אני מברכם ומאחל להם שמש
וגשם, כאשר יש צורך בגשם
ושתהיה בבתיהם
מתחת לחלון הפתוח
כורסה חביבה
שבה יתישבו לקרוא את שירַי
ובקראם את שירי יחשבו נא
שהנני דבר-מה טבעי -
למשל, עץ עתיק
שבצילו, בעודם ילדים,
היו מתיישבים לפתע, יגעים ממשחק,
מוחים את זעת אפיהם הלוהטים
בשרוול אפודתם המפוספסת

[תרגום: פרנסיסקו דה-קושטה רייס ויורם ברונובסקי]